צעצועים זה לא אותו דברצַעֲצוּעַ. מעלים סיפורים, נוגעים ומרגשים, כל מה שמביאתהליכי למידהעם עצמך. ואיתה ההזדמנות להגביר את המודעות לגיוון בילדות. אֶחָדלִלמוֹד, בהזמנת יצרן הצעצועיםפישר-פרייס, מראה שהנושא הופך יותר ויותר חשוב להורים. היא בוחנת בעיקר את המימד שלמבנה המשפחה: משפחות חד הוריות, משפחות מעורבות וחורגות, משפחות מורחבות, משפחות חד מיניות, משפחות סבים, משפחות אומנה, משפחות עם הורה לא בינארי.
מבין 1,000 המשיבים, 80 אחוז אמרו שחשוב להם שלילדיהם תהיה גישה לצעצועים המשקפים הרכבים משפחתיים מגוונים. מדען חינוכי ומחנך לשילוב מסביר כיצד הורים, אך בעיקר ילדים, מרוויחים מכךקרוליין עלי-תניאני ראיון.
גיוון פירושו חופש: על חשיבות הגיוון בצעצועים לילדים
InStyle: איזו השפעה יש לצעצועים המייצגים דימויים משפחתיים שונים על ילדים?
קרוליין עלי-תני: משחק הוא לא רק בילוי לילדים, אלא חלק מהותי בהתפתחותם: במשחק הם מגלים את העולם, מעבדים חוויות, מפתחים מיומנויות, מנסים דברים ותמיד יש קשר עם העולם האמיתי. לכן כל כך חשוב לשים לב היטב לאילו מסרים צעצועים מעבירים ואיזו "תכנית לימודים סודית" מסתתרת מאחורי החומר. אם בצעצועים לא משתקפים דימויים משפחתיים שונים, אלא רק של זוג הטרוסקסואל נשוי עם שני ילדים, הדבר מחזק שוב ושוב את הרעיון החברתי הנפוץ שיש משפחה "רגילה" או "אמיתית", שאינה עוד המציאות. ומתאים לסביבות המגורים של הילדים. ילדים שאינם באים לידי ביטוי במשפחותיהם, אלא גם במראה החיצוני, בחוויותיהם, ברגשותיהם וכו' מקבלים את המסר: אתם שונים, לא צודקים ולא חשובים, מה שיכול להקשות בהרבה על בניית דימוי עצמי חיובי. . אך ללא קשר לסוג המשפחה, ההזדמנות שטמונה בייצוג דימויים משפחתיים שונים בצעצועים היא עצומה. כך ילדים לומדים מההתחלה שגיוון הוא משהו טבעי ושווה ערך. הם יכולים להתמודד עם הבדלים בצורה הרבה יותר פתוחה ולא שיפוטית ומתחזקים באוטונומיה, בטחונם העצמי והתפתחותם האישית, שכן גיוון בייצוג אינו אומר בעצם דבר מלבד חופש: החופש להתפתח ולבחור באורח החיים. עונה על הצרכים שלך, מבלי לחוות פיחות חברתי.
הורים נמצאים בשלב שונה לחלוטין מילדים, כבר אין להם את הפתיחות והסקרנות הזו ולרוב גדלו עם דימויים ושגרות משפחתיות שונות לגמרי בסוציאליזציה שלהם. בהתאם לאופן שבו ההורים ממקמים את עצמם, באיזו קבוצה משפחתית הם גדלו וגרים כיום, הורים או מבוגרים בדרך כלל רגישים לנושא בצורה שונה מאוד. להורים שחיים בצורות משפחתיות שוליות, כמו משפחות קשת בענן, משפחות טלאים, משפחות אומנה וכו', ייצוג בצעצועים ובכלל בתקשורת ובציבור חשוב ביותר, שכן הם מתמודדים כל הזמן עם דעות קדומות וחסרונות בגלל התדמית. של המשפחה "שלמות" עדיין מופנמת מאוד על ידי החברה ומוגבלת לסוג אחד של משפחה. להורים שחיים את המודל המשפחתי ה"קלאסי", לעומת זאת, אולי תהיה פחות מודעות לכך שהמודל שלהם הוא רק אחד מני רבים. אפשרויות זיהוי תמצאו בכל מקום. דימויים משפחתיים שונים משלך עלולים לגרום לאי ודאות, לעצבנות ואולי אפילו להתגוננות, שכן עשרות שנים של רעיונות מופנמים של משפחה "רגילה" נשברים ומתרחבים. הורים צריכים לשקף את יחסם לכך, מכיוון שהדורות והחברה משתנים כל הזמן וכל ההורים צריכים להיות מודעים לכך שזו המשימה והאחריות לתמוך בילדים בהתפתחותם האישית ובדרך לחיים עצמאיים בהקשר החברתי האמיתי. ילדים נמנעים ממשהו אם הם לא יכירו את המגוון של החברה ואת ההזדמנויות להתפתחות כבר מההתחלה.
כיצד משתנה המודעות לייצוג עם הגיל?
ילדים קולטים הבדלים מוקדם מאוד, כלומר מינקות, יכולים להבחין בין המוכר והלא מוכר, ובעיקר לשים לב במהירות אילו מאפיינים דומיננטיים ומוכרים מבחינה חברתית. בגיל שלוש עד חמש ילדים כבר אימצו רבות מהדעות הקדומות הנפוצות, כולל רעיונות לגבי איך נראית "משפחה רגילה". עם זאת, עדיין אין להם את התנאים המוקדמים הקוגניטיביים לקטגוריזציה, ולכן מדברים על דעות קדומות. הרעיונות של מה נכון ולא נכון, טוב ורע נוצרים בילדות המוקדמת על ידי הורים או מטפלים קרובים, אבל כמובן גם על ידי "תוכנית הלימודים הסודית" של חומרי משחק, ספרים, סדרות וכו'. בין חמש לשבע שנים זה שלב מאוד פגיע לפיתוח דעות קדומות, שכן מידע כבר קשור חזק יותר להערכות רגשיות וחברתיות. שלב נוסף הוא גיל ההתבגרות, בו חיפוש הזהות חשוב מאוד, דעות קדומות יכולות להתבסס וקבוצת השווים נכנסת לתמונה כמקור להתמצאות ולסמכות מוסרית. לכן חשוב על אחת כמה וכמה לקבוע מאפייני גיוון בגיל הרך בחדר, בסביבת הלמידה והמשחק, אך כמובן גם באינטראקציות ובשיחות עם ילדים.
מהן ההשלכות של חוסר ייצוג בצעצועים לילדים?
ילדים המשתייכים למשפחות מודרות יותר כמעט ואינם מיוצגים בספרים, בסיפורים ובחומרי משחק. ואם כן, אז בדרך כלל רק כהתמחות בהדגשה מפורשת שיש "גם" צורות משפחתיות אחרות, אך מבלי להטיל ספק במשפחה כביכול "רגילה". יכולות להיות לכך השלכות עצומות על הדימוי העצמי, כי המשפחה היא מסגרת ההתייחסות החשובה ביותר בשנים הראשונות ומעצבת את הדרך בה ילדים חושבים, פועלים ומרגישים. אם אז נאמר להם שוב ושוב שהם שונים ו"לא בסדר" עם המשפחה שלהם - ולא להיות גלוי אומר בדיוק את זה - זה מקשה על בניית דימוי עצמי חיובי, במיוחד מכיוון שילדים עדיין לא רואים בזה מבני ואפליה חברתית רואים, אלא חפשו את הסיבה בתוככם, במובן של "אני או אנחנו כמשפחה טועים". אך ילדים המשתייכים לתדמית המשפחתית השלטת מפתחים גם תחושת היררכיה ועליונות מזויפת, הניתנת להפנמה ולמנוע מהם להיתקל בשונות בגלוי וללא שיפוטיות. עם זאת, ייצוגים חד-צדדיים של תמונות משפחתיות, למשל, אינם עושים צדק עם זכותם של ילדים למידע, משום שהם מונעים מילדים הזדמנויות להתפתחות ומגבילים את התפתחות האישיות החופשית והאינדיבידואלית שלהם.
כיצד ילדים יכולים להפיק תועלת משימוש בצעצועים המייצגים דימוי משפחתי שונה משלהם?
ילדים פתוחים וסקרנים באופן טבעי וזקוקים לסביבת למידה ומשחק שמגרה אותם ללא הרף ולא רק משקפת את מה שהם רגילים אליו, שכן הדבר יכול להוביל במהירות להבנה חד-צדדית של נורמליות. אם דימויים משפחתיים שונים מובנים מאליהם כבר מההתחלה, ילדים רוכשים מיומנויות חשובות בהתמודדות עם גיוון כמו אמפתיה, כבוד וקבלה, אך מעל הכל מאותתים להם שכולם שווים ויכולים לבחור את דרך החיים המתאימה לפרט שלהם. צרכים. בסופו של דבר, באמצעות הגיוון בחומר המשחק, אנו שולחים מסרים אלמנטריים ויסודיים לכל ילד: אתה צודק וחשוב, בדיוק כפי שאתה ועם כל מה שמרכיב את המשפחה שלך! מדובר בפיתוח דימוי עצמי חיובי מבלי להרגיש נחות או נעלה על אחרים.
תחת "ספקים"אינסטגרםהפעל כדי לראות תוכן
כיצד ניתן לייצג בצעצועים דימויים משפחתיים כמו משפחות אומנה ומשפחות חורגות?
כמובן, זה תלוי הרבה בחומר המשחק. אם מדובר רק בדמויות או בובות, ניתן להשתמש בהן בצורה יצירתית וניתן "לשחק איתם" בכל צורות המשפחה, אך כמובן שקשה "לתייג" אותן כמשפחות אומנה או משפחות חורגות, מכיוון שלעתים קרובות אלו דומים לאלה הקלאסיות המבוססות על הייצוג החזותי בלבד התאם תמונה משפחתית. המצב שונה עם חומרי משחק כמו ספרי ילדים, סרטים וכל אמצעי התקשורת שמספרים גם "סיפורים". עדיין יש צורך גדול להפוך את סביבות המגורים השונות של הילדים לנוכחות יותר, למשל. ב. גדל במשפחות אומנה. בהקשר זה, חשוב גם להתייחס לנושא באופן אובייקטיבי, שאינו מציג משפחות אומנה וחורגות כמאפיין מיוחד ו"חריג לכלל", אלא מאפשר להן להופיע שוב ושוב בכל אמצעי התקשורת כעניין. כמובן ולא רק כשמדובר בנושא "צורות משפחה מגוונות".
צעצועים המייצגים דימויים משפחתיים שונים חייבים להציע הזדמנות לספר סיפורים מגוונים. דמויות Little People הפופולריות של פישר-פרייס חוגגות את הגיוון בחדרי הילדים.באתר האינטרנטהורים יכולים להרכיב את המערך המשפחתי שלהם ואת עצמםלשלוח אותו ללא תשלום.
