כמה אנחנו מאוהבים בקראש הזה בהתחלה! לא פלא, התחושה של מפגש עם עמיתו או אפילו נגיעה בו מלבה מצבים בגוף ובעיקר במוח הדומים להתמכרות. חומרי שליח כמו הורמון האושר דופמין מציפים את איבר החשיבה שלנו. אנשים מאוהבים הם באופוריה, כאילו שיכורים.
אבל אם הקֶשֶׁראם זה לוקח יותר זמן, הגוף מתרגל לשיכרון והאופוריה פוחתת. עיבוד עצבי עובר פחות ופחות דרך מרכז ההנאה ויותר דרך אזור במוח שמעבד רגשות. הביחד האינטימי מחליף את הבלאגן בדופמין וגורם להחלפתו ליותר אוקסיטוצין ווזופרסין. התאהבות עיוורת הופכת לזוגיות בוגרת יותר – וניתן להדגים זאת גם בגוף ובמוח.
עכשיו מתחילה לנו העבודה, כי זה גם מה שעושה זוגיות טובה. ההורמונים שלנו כבר כמעט ולא עושים את העבודה בשבילנו, אנחנו צריכים לפעול בעצמנו ולדאוג שהמרכז הרגשי שלנו ושל אחרים יטופל היטב. גורם הליבה, המדע והפסיכולוגיה הזוגית מסכימים, הוא עכשיותקשורת פתוחה.
אם משהו הולך כמו שאנחנו לא רוצים, כדאי לומר זאת. לדבר זה זהב, אי אפשר לשתוק.ויכוחים הם לא משהו שאנחנו צריכים להימנע ממנו, אלא צעד לשיפור מערכת היחסים שלנו. לכן בהחלט ייתכן שאתה ובן זוגך מתווכחים על אותם דברים שוב ושוב. אם כולם מעבירים את דעותיו וצרכיו בפתיחות ובגובה העיניים,זה משפר את הדינמיקה של מערכת יחסים בטווח הארוך. אז: אמרו את המחשבות שלכם, אזרו אומץ והיו פתוחים - זה ישפר את מערכת היחסים שלכם!
